נחשים ארסיים בישראל - שרף עין גדי engaddensis
תיאור ומאפיינים של שרף עין גדי
שם עממי : Israeli mole viper
שמות קודמים : צפעון שחור, צפע עין גדי.
אורך : ממוצע 60 ס"מ , יכול להגיע עד 85 ס"מ.
פעילות : פעיל לילה.
צילום: לוכד נחשים גיא פרננדס
תיאור הנחש :
נחש שחור מבריק ואחיד לכל אורכו, גופו גלילי דק וקשקשי גופו חלקים ללא קרינים. ראשו קטן ומשוטח ואינו רחב מצווארו בשונה מנחשים ארסיים אחרים כדוגמת צפע מצוי. חרטומו חרוטי, הלסת העליונה מכסה את התחתונה, מבנה המאפשר התחפרות בקרקע. העיניים קטנות ושחורות וראייתו חלשה- מאפיין נחשים שעיקר פעילותם תת קרקעית. הזעמן השחור והפתן השחור דומים במקצת לצפעון השחור אולם הם גדולים ממנו, עבים ממנו וראשם רחב מהצוואר במעט.
צילום: לוכד נחשים גיא פרננדס
אפשר לראות בתמונה את מבנה הראש בתמונה ואת העניים הקטנות והשחורות
מהם אזורי התפוצה של שרף עין גדי:
נפוץ במרכז הנגב, מדבר יהודה, כיכר סדום, בבקעת הירדן עד הגלבוע מצוי בבתי גידול מדבריים ובספר מדבר.
כשהשרף נתון לסכנה הוא נוהג להתגלגל סביב עצמו ולהטמין את ראשו מתחת לפיתולי גופו, לעתים אף מרים את זנבו מעלה.
אזורי תפוצה של שרף עין גדי בישראל.
רבייה: ההזדווגות בחודשים יולי-אוגוסט, הביצים מוטלות בחודשים ספטמבר-אוקטובר ובכל הטלה 2-3 ביצים הבוקעות לאחר כשלושה חודשים.
ממה ניזון שרף עין גדי:
ניזון בעיקר מלטאות אותן הוא מוצא במחילותיהן. מבנה ראשו ומנגנון ההכשה המיוחד שלו מאפשרים לו להתמחות בציד במחילות צרות, שם הוא מסוגל להיצמד ללטאה ולזקור את אחת משיניו לצדדים כדי להכיש אותה. כל זאת כשפיו סגור כמעט לגמרי. ניזון גם מנחשים ומכרסמים קטנים.
צילום: לוכד נחשים גיא פרננדס
דיווח שלי מהשטח:
לאחר מפגשים רבים עם שרף עין גדי בהרבה מוקדים אני יכול להגיד שהנחש עצמו אינו מזיק נראה כמו איזה ספגטי עצוב ולא "הנחש הכי מסוכן " כמו שדואגים להגיד בעיתונים, מדובר בנחש שבסך הכל לא רואה טוב לא מגיב לאנשים אם לא התגרו בו תחילה וגם אז כמו בתמונה משתבלל ומנסה להגן על עצמו, אם אותו אדם ימשיך להתגרות וישלח ידיים לגעת התגובות של הנחש יכולות להיות סופר מהירות מספיק כדי לשלוף שן ולהפוך את עצמך "לקורבן". למרות הארס החזק במיוחד שלו הוא לא יגיע אליכם אם תשמרו על מרחק סביר, לאחר שזאת נאמר הרבה אנשים יכולים להתבלבל ולחשוב אותו למשהו אחר, הנחש הזה דק במיוחד וכשמתג
האם שרף עין גדי מסוכן לאדם:
נחש זה נחשב לארסי שבנחשי ישראל לפי מדד ה-LD50. כמות זעירה של 0.06 מ"ג ארס שלו יכולה להרוג מחצית מאוכלוסיית עכברים במשקל כולל של ק"ג אחד (כלומר מדד ה-LD50 של הארס של שרף עין גדי הוא 0.06 מ"ג\ק"ג, ב-I.V), כמות מקסימלית בבלוטת הארס שלו עצמתה להמית כ-50% מ-8,000 עכברים. ארסו של השרף פוגע בתפקוד מערכת העצבים (נוירוטוקסיים) , הלב (קרדיוטוקסיים) ובכלי הדם (המורגיים). חיות ניסוי שהוזרק להן ארס של שרף עין גדי מתו כתוצאה משיתוק, בעיקר משיתוק של שרירי הנשימה. בניתוח שלאחר המוות נמצאו גם שטפי דם פנימיים. בשונה משאר הנחשים הארסיים הנפוצים בישראל, שהמרווח מזמן ההכשה ועד טיפול הרפואי הוא לרוב בן כמה שעות, להכשה מנחש זה יש לעתים פחות משעה עד כשל מערכתי שיוביל למוות. לוכדי נחשים לא יכולים לאחוז בשרף עין גדי בצווארו ובראשו כרוב הנחשים, מכיוון שהוא מכיש (יש אומרים דוקר) הצידה ואחורה, ועלול להכיש את לוכדו באמצעות שליפה של שן הארס שלו ובפה סגור. אין נסיוב נגד ארס לנחש זה בישראל, אך הכשותיו הן נדירות בעיקר בשל נוכחותו הדלילה בסביבת האדם. רוב מקרי ההכשה באדם אינם גורמים למוות, זאת כנראה עקב כמות הארס הקטנה שהשרף מחדיר בעת ההכשה. התמונה הקלינית האופיינית להכשה היא בחילות , הקאות וכאבי בטן. הארס מסוגל לפגוע בתפקוד הלב, תגובה אלרגית יכולה לגרום למוות. בשנת 2002 מת אדם מהכשה, בעת שניסה ללכוד שרף עין גדי.
צילום: לוכד נחשים גיא פרננדס
התגלה בישראל לראשונה בשנת 1944 ע"י ד"ר היינריך מנדלסון ונחשב למין חדש למדע. לאחר שנמצא הוחזק בראשו ודקר את אצבעו של ד"ר מנדלסון , למזלו כמות הארס הייתה זניחה מאד והסתיימה בכאבים חדים בלבד ולא במוות.
אזהרה - אין לנסות להתעסק עם נחשים, במיוחד הארסיים!. חל איסור מוחלט לגעת בנחשים באופן כללי ללא יכולת לזהות וללא היתר לכידת נחשים / פגיעה בערכי טבע מוגנים מפורש מרשות הטבע והגנים!.
בסרטון אפשר לראות שרף עין גדי לאחר לכידה באזור הדרום , כשהוא מנסה להכיש מספר פעמים אפשר לראות את תנועת הצד ניסיון הכשה ולחיצה על בלוטת הארס שבשונה מנחשים אחרים מוארכת.